רעשי רקע חיצוניים

על דיאגנוזה ופרוגנוזה – צמד מילים שכזה.

כל מי שמתמודד עם סרטן ונמצא בתחילת דרכו פוגש את צמד המילים הללו: דיאגנוזה ופרוגנוזה. ועל כן זה המקום לבארן.

דיאגנוזה ‒ בהקשרנו, תהליך אפיון ואבחנה של הסרטן. הדיאגנוזה עוזרת לרופא להתאים את הטיפול הרפואי שלו לסרטן שלך.

אך יש לדיאגנוזה גם משמעות נוספת עבורך. אתה יכול להסתכל עליה ככלי עזר להבראה שלך. היא עשויה לאפשר לך למקד את התודעה ואת הכוונה שלך בתהליך הריפוי. בהמשך נדבר על טכניקות של ויזואליזציה ונבין כיצד ניתן לעשות זאת.

פרוגנוזה ‒ מונח רפואי שמשמעותו תחזית של הרופא באשר להתפתחות המחלה ולסיכויי ההחלמה. פעמים רבות שומעים משפטים, כגון "הפרוגנוזה שלו טובה", לחלופין "הפרוגנוזה שלו אינה מעודדת". למעשה, הקהילה הרפואית קובעת באמצעות כל מיני סטטיסטיקות מהם סיכויי ההישרדות של אדם שפוגש בסרטן.

כאשר הגעתי לראשונה לאונקולוג, נאמר לי שהסרטן שלי בדרגה ארבע. בשלב זה הבנתי שמדובר בדרגה גבוהה מאוד, אך לא ידעתי מה בדיוק מאפיין כל דרגה ומה משמעותה. שוב רואים שהממסד הרפואי בוחר לקטלג מבריאי סרטן, והפעם על פי מידת החומרה של הסרטן, או במילים אחרות, על פי מהי "מידת הקרבה שלך למוות" או "בכמה זמן איחרת". הגעתי עם סרטן בדרגה ארבע, ולכן התרשמתי שאיחרתי להגיע לרופא איחור של ממש.

באותו רגע החלטתי שאיני מעוניין להתעמק במשמעות הדרגות השונות וזאת כדי שמידע זה לא ירפה את ידיי. כאשר מכרים ואנשים מסוימים אשר נחשפו להיותי פוגש סרטן שאלו אותי, "באיזה דרגה הסרטן שלך?" הייתי משיב שאינני יודע ושזה אינו מעניין אותי כלל. תשובתי תמיד זכתה להרמת גבה.    

הפרוגנוזה אינה צריכה לעניין אתכם כלל משום שהיא מטילה ספק ביכולת הריפוי. הספקתי לשמוע על אינספור מקרים שבהם אדם התבשר שהוא יחיה רק עוד שישה חודשים, והוא חי עשר שנים נוספות. במקרים אחרים נאמר לאדם שסיכוייו להחלים הם בין חמישה לעשרה אחוזים, והוא המשיך לחיות שנים רבות ואף החלים באופן מלא.

מקרים אלו מעלים את התהייה: אם הפרוגנוזה כל כך לא מדויקת, מדוע בכלל לספקה? הדבר היחיד שפרוגנוזה עושה הוא להחליש את המטופל ולזרוע בו ספקות וחששות באשר לעתידו. על כן התעלמתי באופן מתריס מן הפרוגנוזה שלי. אם הייתי חושב עליה לעיתים תכופות, סביר להניח שהייתי מתקשה יותר להבריא, ולכן שאלות לרופאים, כמו "מה הסיכויים שלי להבריא" מיותרות ורק גורמות נזק.

לא רק שלרופא אין שום מושג באשר ליכולת הריפוי שלך כאדם, אלא שזה גם יזיק לך לשמוע את הערכתו השגויה. לכן יש מידע שאנחנו מעוניינים לשמוע ויש מידע שאינו נחוץ לנו כלל ורצוי להתעלם ממנו משום שהוא מיותר מעצם טבעו. אני ידעתי ידיעה ברורה שאין לאל ידו של שום רופא לדעת מהם סיכויי ההחלמה שלי טוב יותר ממני. היחיד שיודע הוא אני, ולא היה לי ספק שהפרוגנוזה שלי היא אחת: הבראה.